אסתטיקה של הפה כלבים

אסתטיקה של הפה כלב הינו אחד מן התחומים הנפוצים והחשובים בתחום הרחב של רפואת שיניים. כיום, אין ספק כי הדרישה למראה נקי ואסתטי קיימת אצל כולנו, ודורשת תשומת לב קפדנית של המראה שלנו, ובין היתר של אסתטיקה של הפה. השיניים והפה הינם חלק בלתי נפרד מהמראה הכולל שלנו, ולכן הם דורשים מגוון טיפולים על מנת לשמור על המראה הטבעי, הנקי והאסתטי שלהם. תחום אסתטיקה של הפה כולל מגוון רחב של טיפולים אסתטיים אשר נועדו להעניק מראה נעים ואסתטי לחלל הפה והשיניים. בין מגוון טיפולים זה ניתן למצוא השלמות שיניים, סתימות, הלבנת שיניים, טיפולי שיננית, ועוד. כאשר המשותף לכל טיפולים אלה, הוא האינטרס לשמור על מראה נקי ולמנוע שיניים מלוכלכות, כתמי קפה, ומחלות שונות. למעשה, אסתטיקה של הפה מסייעת והופכת כל חיוך לאסתטי, נקי ומושלם יותר.

אסטטיקה של שיניים

אין ספק כי אסטטיקה של שיניים חשובה לכולנו. באמצעות הקפדה ושמירה על בריאות הפה, ניתן למנוע מגוון רחב של מחלות, כאבים ועששת. באמצעות טיפולים משמרים השייכים לתחום אסתטיקה של שיניים ניתן לשמור על שיניים נקיות, בריאות ובעלות מראה אסתטי ונעים.

אסטתיקת הפה

אסטתיקת הפה הינו תחום נפוץ במיוחד ברפואת שיניים, כאשר מטופלים רבים מגיעים למרפאה לא רק בעקבות בעיות רפואיות, אלא בעקבות מגוון טיפולים אשר שייכים אל אסטתיקת הפה. אין ספק כי תופעות כגון שיניים צהובות, שיניים עקומות, כתמים על החניכיים או השיניים ועוד, הינן תופעות אשר יכולות לגרום לחוסר ביטחון. בזכות טיפולים של  אסתטיקת הפה ניתן לזכות באיכות חיים, להיפטר מחוסר ביטחון ולקבל חיוך מושלם ואסתטי למראה.

אסתטיקת הפה

טיפולים של אסתטיקת הפה מתבצעים במרפאת שיניים מקצועית על ידי רופא שיניים מומחה. טיפולים השייכים לתחום זה כוללים הלבנת שיניים, השלמות שיניים, יישור שיניים ועוד.

אלרגיה למזון כלבים

אחת האפשרויות הבולטות שעולות בשנים האחרונות כחלק מרשימת האבחנות האפשריות המקרה של מחלת עור בכלבים, היא אלרגיה למזון. הבעיה העיקרית באיבחון בעיה זו היא שמאוד לא פשוט לאבחן בעיה זו באופן מוחלט (יוסבר בהמשך), התהליך דורש זמן לא מועט (שבועות), סבלנות רבה מצד הבעלים, שיתוף פעולה והתנהלות לפי הנחייות הוטרינר המטפל.
למעשה אלרגיה למזון הנה רגישות יתר לאחד הרכיבים במזון. רכיב מסוים במזון (חלבון או פחמימה ממקור מסוים בדר"כ) גורם לתגובה אלרגית, שיוצרת תחושה עזה ודחף לגרוד, מה שמוביל לפציעה עצמית ודלקות עור נילוות. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, מגורים שלאחרונה נגמלו מיניקה, ועד כלבים מבוגרים שאכלו את אותו מזון במשך שנים רבות, 30% מהכלבים המאובחנים הם מתחת לגיל שנה, באופן כללי ניתן לומר שהמחלה די נפוצה בכלבים.
תחושת הגרד הנוראית שמופיעה בעקבות אלרגיה למזון איננה עונתית, יכולה להופיע בכל השנה, לעיתים הגרד הנוראי איננו נשלט ע"י מתן סטרואידים, הגרד יכול להיות מקומי או מפושט, האיזורים העיקריים בהם הוא מופיע הנם באוזניים, פנים, צוואר, כפות הרגליים, רגליים, מפשעה, בית השחי ובאיזור שמסביב לפי הטבעת (פרינאום).

העור עצמו אדמומי בדר"כ, וכתוצאה מהגירודים/ליקוקים יש בדר"כ התקרחויות,קסקסת, פצעים, פיגמנטציה והתעבות של העור. יתכנו זיהומים מישניים של העור ע"י חיידקים או שמרים. דלקות אוזניים במקביל לבעיות העור נפוצות ביותר. ב20 עד 30% מהמקרים המאובחנים של אלרגיןת למזון, מופעים גם תסמינים הקשורים למערכת העיכול, גון: שילשולים, הקאות, וגזים.

בעיה העיקרית שלמעשה כל הסימנים שתוארו למעשה מתאימים גם להרבה בעיות עור אחרות כגון: אלרגיה סביבתית (אטופי), סקביאס, דלקת עור משמרים, דלקת עור חיידקית, דמודקס ופטרת, כך למעשה בשלב הראשוני יש לבצע מספר הליכים איבחוניים כדי לשלול בעיות אחרות, ואם לא אובחנה בעיה אחרת ניתן לחשוב על אלרגיה למזון כאפשרות סבירה.במקרים כרונים של בעיות עור בהם לא הושגה התקדמות משמעותית מבחינת הטיפול, בהסתמך על ההסטוריה הרפואית, הטיפולים שהושגו והתוצאות שנתקבלו יש לנסות טיפול באלרגיה למזון.

איך בכל זאת ניתן לאבחן?
1. תגובה למבחן מזון. דיאטה היפואלרגנית ניתנת לכלב באופן בלעדי למשך 10-12 שבועות. קיימים מגוון רחב של מוצרים מחברות המזון המובילות שניתן להשתמש בהן. הבחירה בסוג המסוים צריכה להעשות מתוך מחשבה, ולא כל מוצר עשוי להתאים. יש לבחור מוצר שמכיל רכיבים שלא נאכלו ע"י הכלב קודם לכן, המוצר צריך להכיל סוג אחד של חלבון וסוג אחד של פחמימה (לדוגמא: החלבון במזון הוא רק ממקור דגים, והפחמימה במזון היא מתפו"א),  לכלב אסור לאכול בזמן זה שום דבר מלבד המזון שנבחר עבורו (כולל חטיפים, מזון בייתי, תוספי מזון או תרופות וטרינריות עם חומר טעם). האלרגנים העקריים בכלבים הם בשר בקר, מוצרי חלב, בשר עוף, ביצים, סויה, תירס וחיטה.
במידה ויש שיפור משמעותי עם מבחן המזון, אפשר לנסות לאמת את האיבחון ע"י הוספה של רכיב שנחשד כאלרגני עבור הכלב, ולראות האם תסמינים מופיעים לאחר פרק זמן קצר (שעות עד ימים).
בכ20% מהכלבים הסובלים מאלרגיה למזון, מזון רפואי לא יהיה יעיל, מאחר ואותם כלבים רגישים לחומרים המשמרים שיש במזון, ולכן דיאטה בייתית מומלצת עבורם.
2. איבחון באמצעות סרולוגיה או הזרקה של אלרגנים אל העור. איבחונים אלו אינם דיאגנוסטים, מאחר והתוצאות המתקבלות אינן מהימנות מספיק.
3. היסטופתולוגיה. לא ניתן לאבחן באופן ודאי אלרגיה למזון באמצעות שיטה זו.

טיפולים נוספים מלבד מבחן המזון.
1. מניעת זיהומים מישניים ע"י חיידקים או שמרים, שגורמים לדלקות אוזניים ופיודרמה משנית בעור. יש לטפל האנטיביוטיקה מתאימה, שטיפות גוף עם שמפו רפואי מתאים, וטיפולי אוזניים.
2. מניעת גירוד – הקפדה על טיפול נגד פרעושים קבוע (עקיצות הפרעושים עשויות רק להחמיר את המצב).
                       אנטיהיטמינים
                       חומצות שומן חיוניות – תוספי תזונה המכילים חומצות שומן חיוניות יכולות לסייע באופן משמעותי, חשוב במקרה זה לשמור על סבלנות ועקביות, 8-12      שבועות של טיפול דרושים כדי לראות שינוי.
                       סטרואידים – יכולים להקל במידה ניכרת על הגירודים, במידה ואין זיהומים מישניים, יחד עם זאת ישנם מיקרים של אלרגיות למזון, בהם היעילות של השימוש בסטרואידים היא נמוכה. חשוב לזכור שישנם תופעות לוואי בשימוש בסטרואידים, וכאשר משתמשים בהם יש לעשות שימוש מושכל.

ארנבים

האכלת ארנבים
ארנבת עם גורים בקןהאכלה נכונה של ארנבים הנה הדרך הבטוחה ביותר למנוע תחלואה בארנבים, מרבית הסיבות לתחלואה בקרב ארנבים המשמשים כחיות מחמד הנה הזנה לא נכונה. הארנב הנה חיה צמחונית שדורשת דיאטה של מזון עשיר בסיבים ובעל נפח גדול מאחר והוא משתמש במעי הגס שלו לצורך התססה של המזון עם מנת לעכל את המזון הצמחוני בצורה האופטימלית. ארנבים שחיים בטבע אוכלים כמעט באופן בלעדי רק עשבים, ולעתים שורשים.

מזון מסחרי שמשמש ארנבי מעבדה או ארנבי חווה (ארנבים שמגודלים למטרות מאכל) איננו מתאים לארנבי מחמד, מאחר ולארנבים אלו יש תוחלת חיים קצרה ומטרת המזון הזה הוא לגרום להם להוסיף משקל רב בזמן קצר. מזון הנמכר בחיות מחמד לארנבים מכיל אמנם את כמות הסיבים הנכונה (25% בערך), וכמות החלבון (17%) והשומן (1-2%) הרצויה, אבל אין בו את הנפח הרצוי, הנפח ביחס לערך התזונתי הוא נמוך, והנפח הוא דבר חשוב מאוד בארנבים מאחר והוא עוזר בתנועת מעיים תקינה ושחיקה של השניים (שני הארנב גדלות כל הזמן ואם אינן נשחקות ע"י לעיסה מרובה, השן גדלה עד כדי שהיא מפריעה ללעיסה תקינה או אפילו פוצעת חלקים אחרים בפה).
דיאטה מומלצת:

איטן (timothy hay)- עשב, עדיף שלא לתת אספסת מאחר וזו מכילה הרבה חלבון וסידן (שעלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות), ניתן להאכיל באספסת רק גורים (עד גיל חצי שנה), ארנבות בהריון או מניקות. ירקות ירוקים – ברוקולי, כרוב, סלרי, עלי אנדיב,עלי סלק, עלים של גזר, כרוב ניצנים, עלי תרד, עלי חסה (עדיף עלים בצבע ירוק כהה ולא החסה הבהירה), פטרוזיליה, שמיר, כוסברה ושמיר. מהי הכמות הרצויה של עלים ירוקים ליום? – שתי כוסות דחוסות של עלים ירוקים לכל ק"ג של משקל גוף ליום.
"ממתקים" – ניתן לפנק את הארנבים בכמות של עד שתי כפות ליום. מה אפשר לתת? פירות, גזר, בטטה וגמבה.
מה לא לתת – למעשה כל מה שלא הוזכר, לא לתת מזון שעשיר בפחמימות (אורז, לחם, פסטה, קורנפלקס, עוגיות, עוגות ושאר ממתקים), לא מזון שעשיר בחלבון (קטניות, בשר, דגים, מוצרי חלב).
שתיה- עדיף לספק מים באמצעות בקבוקים ולא קערות, מאחר ולאלו יש נטיה להתלכלך. ארנב שותה בין 50 ל150 מ"ל לכל ק"ג של מק\שקל גוף במשך יממה (תלוי בתזונה). 

סביבת המגורים של הארנב
 הארנב מוחזק בכלוב, ניתן מקם את הכלוב בתוך מבנה או בחצר. הכלובים המסחריים המוצעים בחנויות לחיות מחמד בדר"כ קטנים מדי. מהו גודל רצוי? מאפשר לארנב לעמוד ולדלג 3 דילוגים מצד לצד. על הכלוב להיות עשוי מחומרים אותה הוא איננו יכול לכרסם (לא מעץ למשל), כלובים עם רצפת רשת עלולים לפצוע את רגלי הארנבים. על הכלוב לביות מאוורר, לא למקם את הכלוב במקום בו נושבת רוח חזקה על הכלוב, או שגשם ירד על הכלוב, המקום צריך להיות מוצל. הרצפה צריכה להיות עם מצע כלשהוא כדי לשמור על בריאות הרגל של הארנב – הכי טוב לשים קש, יש להחליף בתדירות גבוהה.
 מומלץ מאוד להוציא את הארנבים מחוץ לכלוב כדי שיבצעו פעילות גופנית, פעילות גופנית מקדמת את בריאותו הגופנית והנפשית של הארנב, עוזרת בהשתנה ומתן צואה באופן תקין, שומרת על בריאות מערכת העיכול. כאשר נותנים לארנב לשוטט באופן חופשי בבית יש להשגיח עליהם מאחר והם עלולים לכרסם חוטי חשמל, שטיחים ורהיטים. אם הארנב מוחזק באופן תמידי חופשי בבית, יש לבנות לו מקומות מסתור כאשר הוא מרגיש מפוחד (קופסאות הפוכות עם חור כניסה, צינורות רחבים).
גידול מספר ארנבים

ניתן לשכן ביחד מספר ארנבים, כל עוד יש מספיק מקום לכולם, יש להימנע מצפיפות, ניתן לשכן מספר נקבות יחדיו או בעלי חיים מעוקרים. כאשר מצרפים ארנב חדש, יש לשים לב מה קורה בתחילה בתקופת ההסתגלות מאחר ועלולים להיות ריבים שיגרמו לפצעים קשים. ניתן לשכן ארנבים עם מכרסמים אחרים, כאשר בדר"כ הארנבים יהיו הדומיננטיים ביותר. רצוי שלא לשכן ארנבים ושרקנים ביחד, מאחר והארנבים עלולים להיות נשאים שקטים של חיידק הבורדטלה שהוא מסוכן לשרקנים, כמו כן ארנבים יכולים להתנהג בבריונות כלפי שרקנים. אם יש כלבים או חתולים בבית יש לשים לב להתנהגות של בע"ח אלו כלפי הארנבים מאחר ואלו עלולים לפגוע בהם.
התנהגות מינית
 תקופת ההתרבות אצל הארנב המבוית אינה קבועה כמו אצל ארנב הבר, היא בדר"כ בתקופת האביב והקיץ אבל יכולה להיות גם במשך כל השנה.
התנהגות אצל זכרים: חיזור – עלול להתפרש כהתנהגות אגרסיבית, הזכר רודף אחרי הנקבה עד שזו נכנעת לו, הוא בדרך כלל מניף את זנבו מעלה והולך כך שהזנב נשאר מונף ככה, כאשר הוא מסתובב סביב הנקבה, הוא חוזר על פעולה זו מספר פעמים. התנהגות נוספת לזכר בעת החיזור היא השתנה על הנקבה, הוא למעשה משפריץ עליה סילון קצר של שתן, לעתים הוא עושה זאת תוך כדי קפיצה מעליה. התנהגות זאת לעתים נראית אצל נקבות שמוצקות ע"י זכרים או אצל זכר מבוגר שמנסה להניס זכר צעיר.
התנהגות מינית בנקבות: הארנבת שייכת לקבוצת בעלי חיים שאינן מבייצות באופן ספונטני, הביוץ מתרחש כתגובה למעשה ההזדווגות עצמו (ללא הזדווגות לא יהיה ביוץ), בעלי חיים אחרים עם מנגנון זה הם החתול, החמוס ומספר מינים אחרים של יונקים הניזונים מחרקים. הביוץ עצמו מתרחש בארנבת כעשר שעות לאחר ההזדווגות. כתגובה לניסיונות החיזור של הזכר, הנקבה תיישר את הגב, תשתטח ותרים את פלג הגוף האחורי כלפי מעלה. משך ההיריון בארנבת הנו 30-33 יום. כמות הצאצאים בשגר תלויה בגיל הארנבת (בהריון ראשון יהיו פחות צאצאים), בגזע (בגזעים קטנים יש פחות צאצאים בהמלטה). הארנבונים נולדים בדרך כלל ללא חיבור לשליה וללא קרומים שמכסים אותם, הם פעילים מאוד כבר מהרגע הראשון. הארנבת אוכלת את השליות .
התנהגות ארנבונים
 ארנבונים שוקלים בערך כ50 גרם בעת הלידה, הם שומעים מהיום השביעי, פותחים עיניים ביום העשירי, רגישות למגע, טמפרטורה וריח קיימת אצלם כבר מהלידה, כך שהם מזהים את אמם לפי ריח הצואה שלה, ומסוגלים למצוא בקלות את הפטמות. הארנבונים יונקים פעם אחת ביום, ובמשך שאר הזמן הם מכורבלים אחד עם השני על מנת למור על טמפרטורת גוף רצויה. מהיום השמיני הם מנסים לאכול דברים צמחיים שקן ההמלטה שלהם עשוי ממנו עד שכבר ביום ה12 הם מחסלים את הקן. במשך זמן זה הם אוכלים את צואת האם, פעולה חיונית שגורמת ליישוב המעי בחיידקים, מה שמסייע לפעילות עיכול תקינה. מהיום ה18 הארנבת מפסיקה להניק בהדרגה, ואחרי 24 יום הארנבונים ננטשים ואמורים

גור חדש בבית

להביא גור חדש הביתה היא ללא ספק אחת החוויות הכיפיות והמרגשות ביותר עבור הילד או המשפחה או בעצם כל אדם המחליט לקחת על עצמו את האחריות וההנאה שבגידול כלב.
בין אם הגור שלכם מגיע ממגדל ובין אם מעמותה, אחד הדברים הראשונים שיש לעשות הוא לקבוע תור לבדיקה ראשונית אצל הוטרינר. כך, אם תימצא בעיה רפואית, תוכלו לידע מיד את המקום ממנו לקחתם את הגור, במיוחד אם מדובר במחלה מדבקת .
לבדיקה הראשונית אצל הוטרינר יש להביא כל תיעוד קיים על בריאותו של הגור כולל חיסונים ותילוע באם ניתן. כדאי לכתוב מראש כל שאלה שיש לכם לוטרינר , לפעמים בזמן הבדיקה עצמה לא זוכרים לשאול הכל.
רצוי לא להאכיל את הגור שעה לפני הנסיעה לוטרינר מאחר וגורים רבים חשים בחילה בנסיעה.
הוטרינר יבצע בדיקת בריאות מקיפה לגור ובמידה והגור בריא ובגיל המתאים, יחסן אותו חיסון ראשון.
אלה מועדי החיסון:
חיסון משושה: ( כנגד וירוס הפרוו,וירוס הכלבלבת, דלקת כבד הנגרמת מנגיף האדנו, וירוס פאראינפלואנזה, ושני זני מחלת העכברת) ניתן החל מגיל 6 שבועות לראשונה כאשר יש לחזור על החיסון פעמיים בהפרש של חודש אחד לאחר מתן החיסון הראשון, לאחר מכן החיסון ניתן אחת לשנה.
 
חיסון הכלבת: ניתן מגיל שלושה חודשים ומעלה, חיסון זה הנו חובה חוקית, מאחר וכל אדם המחזיק כלב במדינת ישראל חייב ברישיון להחזקת כלב. התנאים לקבלת הרישיון הם כמובן חיסון כלבת שנתי, המצאות שבב אלקטרוני מתחת לעורו של הכלב (לכן מחדירים שבב בזמן חיסון הכלבת הראשון, אלא אם כבר הוחדר שבב קודם לכן), תשלום אגרת הרישוי, וגיל בעל הרישיון מעל 18 שנה.
תילוע: טיפול זה איננו חיסון, אלא טיפול תרופתי המיועד למגר בעייה רפואית נפוצה. כלבים נוטים לסבול מזנים מסוימים של תולעי מעיים, גורים במיוחד, לכן מקובל לתת טיפול כנגד תולעים פעמיים בהפרש של חודש לגור, ואח"כ אחת לחצי שנה.
על מנת שגור הכלבים שלכם יאהב במשך חייו לבוא למרפאה, כדאי להביא אותו כמה פעמים בשנה רק להגיד שלום ולקבל מאיתנו ליטוף וביסקויטט קטן, זאת כדי שלא יקשר את המרפאה רק עם זריקות או בדיקה העלולה להלחיץ אותו, הוא צריך להרגיש שנחמד לבוא למרפאה, ד"ר קהל הוא חבר שבאים לבקר.